פורצלן (חרסינה) דנטלי והאיזון האסתטי

פורצלן הוא אבן הפינה של טיפולי האסתטיקה הדנטלית כיום וקיימים סוגים רבים ושונים של חומרים. ה פורצלן (חרסינה) דנטלי והאיזון האסתטי פירושו – כיצד אנו קובעים מהו החומר הטוב ביותר לשימוש בכל טיפול וטיפול. הפורצלן הינו סוג של של חומר קרמי שמחקה את מבנה השן הן בתפקוד והן במראה הטבעי.

ישנם שלושה סוגים בסיסיים של פורצלן בהם אנו משתמשים לעשיית כתרים:
o פורצלן מבוסס זכוכית עם מילוי לחיזוק, ידוע גם בשם פורצלן פצלת השדה (feldspathic porcelain)
o פורצלן מחוזק לוסיט הידוע גם בשמו הלועזי Lithium disilicate reinforced porcelain או Emax.
o חומרים ממשפחת הפוליקריסטלין כמו זירקוניה.

להבדלים בין החומרים הללו אנו מתייחסים באומרנו פורצלן (חרסינה) דנטלי והאיזון האסתטי. הפורצלן מבוסס הזכוכית הוא חומר בעל שקיפות וברק הדומים מאוד למראה הטבעי של השן, אך הוא חומר חלש יחסית. בגלל היותו חומר בעל שקיפות המחקה את התכונה הטבעית של השן, הוא מושפע גם מהצבע המקורי של השן עליה הוא יושב. אם הגוון המקורי של השן הוא כהה, כך יהיה גם הגוון של השן המשוחזרת.

החומר השני – פורצלן מחוזק לוסיט (Emax) הופך להיות יותר ויותר נפוץ. הוא חזק כמעט פי שלושה מהחומר המסורתי ויש לו גם את יתרון היופי. ניתן גם לגלף את הכתר מצידו הפנימי עם חומצה ובכך לשפר את האחיזה של הכתר בשן שמתחתיו.

פורצלן (חרסינה) דנטלי והאיזון האסתטי

לבסוף ישנה הזירקוניה. זהו חומר קשה במיוחד ממשפחת הפוליקריסטלין המיוצב עם אלומינה שהיא תחמוצת אלומיניום קשה ויציבה במיוחד. הנוקשות של החומר הופכת אותו למועמד העדיף לשימוש על ידי רופא השיניים, במיוחד כשמדובר בבניית גשרים לזמן ארוך. החסרון שבו הוא שהוא יחסית אינו בעל שקיפות וחסר את המראה הטבעי של השן – ובכך הוא בעל המראה הכי פחות אסתטי באופן יחסי ליתר החומרים. מאחר ואין בזירקוניה אלמנט של זכוכית לא ניתן לגלף את הצד הפנימי של הכתר עם חומצה. אך מכל מקום, היכולת להכתים ולזגג את מראה הזירקוניה ובכך לחקות את המראה הטבעי של השן הופכת אותו אולי לאופציה המועדפת כאשר השיקולים של פורצלן דנטלי והאיזון האסתטי נלקחים בחשבון.