לשון קשורה-פרנקטומי

חוט הבשר שמונע תזוזת הלשון

לשון קשורה -מצב מולד המכונה בלועזית Tongue-tie,Ankyloglossia, מצב זה שכיח מאוד. בחלק מהמקרים המצב חולף עם ההתבגרות ובחלק מהמקרים לומדים הילדים לפצות על חוסר תנועתיות הלשון. אם זאת חשוב לציין שבמקרים מסויימים נדרשת התערבות רפואית.

במקרה של "לשון קשורה" הלשון מחוברת לקרקעית הפה בעזרת קפל המכונה בלטינית "פרנולום"- אם תסתכלו במראה תראו שכשאתם מרימים את הלשון קיים מעין וילון קטן המחבר בין החלק התחתון של הלשון לרצפת הפה-חלק זה בדיוק מכונה "פרנולום". בילדים עם לשון קשורה הרקמה הנ"ל עושה את תפקידה "יותר מידי טוב"

כלומר יוצרת הגבלת תנועה של הלשון בחלל הפה עקב קישור הדוק מידי של הלשון לקרקעית הפה. במצב זה נפגעת היכולת להוציא את הלשון מהפה.

במצבים מסויימים לשון קשורה עלולה לגרום לבעיה תפקודית, אם זה ביכולת היניקה אצל תינוק ואם בהגייה נכונה של מילים בהמשך.

לסוג זה של בעיה יש מרכיב גנטי, זהו אינו חלק מבעיה כללית שבה יש עוד ממצאים הקשורים לחלל הפה, אלא ממצא בודד שאינו מרמז על בעיות גופניות אחרות.

כמה זה נפוץ?

ככל הנראה מאוד. בדקו את שכיחות התופעה ומצאו שהיא מופיעה ב4-5% מהילדים . המצב שכיח יותר בקרב הבנים. ללשון קשורה יש טווח רחב של התייצגויות, בקצהו האחד אין כל בעיה תפקודית ובקצהו השני יש הגבלה משמעותית בפעילות הלשון ובעיות תפקודיות הנובעות מכך.

מה הבעיות שיכולות לצוץ כתוצאה מלשון קשורה?

*בעיות בהנקה-

הבעיה הראשונה האפשרית- באופן כרונולוגי- במצב של לשון קשורה היא הפרעה ביניקה. עקב חוסר היכולת של הלשון לעבור את קו הלסת התחתונה, יש קושי רב בביצוע פעולת יניקה נכונה. עקב כך התינוק אינו יונק כראוי, לא מקבל את התזונה המספקת וגורם נזק לפטמות- נזק זה מתבטא בכאב, סדקים, פצעים וכד'. כל זה כתוצאה מפעולת יניקה לקויה. כ-12% מבעיות ההנקה קורות בגלל בעיה זו, יש לציין שלרוב לא תהיה בעיית יניקה מבקבוק כתוצאה מהלשון הקשורה, בגלל השוני בפעולת היניקה הנדרשת ביניקה מבקבוק. במצב זה יש צורך בהתערבות רפואית.

*בעיות בשינון-

מס' מאמרים שפורסמו בנושא הצביעו על בעיות שינון שונות אצל ילדים עם לשון קשורה-בעיה בשיני הילדים. הבעיה נובעת מתפקוד לקוי של הלשון שלא מצליחה להסיר באופן טבעי את שאריות המזון והלכלוך מהשיניים. בגלל הסיבה הנ"ל מומלץ לבצע התערבות מוקדמת לפתרון בעיית הלשון הקשורה כדי למנוע בעיות עתידיות של המשנן.

*בעיות אכילה

אצל ילדים מסויימים בעיית הלשון הקשורה תגרום לבעיה בשמירה על אכילה "נקייה". ילדים עם בעיה זו מתקשים להסתדר עם הנעת המזון בתוך הפה ולכן נוטים לאכילה "מבולגנת יותר". בנוסף לחלק מהילדים תהיה בעיה ללקק את השפתיים, מה שמוביל לניקוי באמצעים חילופיים כגון שרוולים. ברוב המקרים אין בעיה ממשית בבליעה עצמה, למרות שיש מאמרים בספרות המתארים בעיות גם בבליעה , אך תופעה זו נדירה יחסית.

לשון קשורה בתינוק*בעיות הגיה

בעיית הלשון הקשורה עלולה לגרום לבעיות בהגייה אך זה לא מחייב. בחלק מהמקרים בעיית ההגיה חלה בזמן דיבור מהיר בלבד.

איך אפשר לתקן?

ההתערבות המקובלת היום היא ניתוחית. מדובר בניתוח פשוט יחסית הנקרא פרנקטומי. בזמן הניתוח הרופא המטפל מנתק את הלשון מהקפל הרקמתי, כלומר הפרנולום, המעגן את הלשון למקומה. כלומר זוהי פרוצדורה מינורית בה מבצעים חיתוך של הפרנולום. יש כמה גישות לגבי הצורך בהתערבות כרורגית. גישה אחת ממליצה לא לעשות דבר במידה ונמצאה הבעיה, גישה אחרת טוענת שיש מקום לתיקון בגיל צעיר של מספר ימים על מנת למנוע בעיות אפשריות בעתיד. כל מקרה לגופו, אם התיקון יעזור לילד לתפקד בצורה טובה יותר, יש סיבה לשקול את הפרוצדורה ואם הטיפול לא ישנה דבר מבחינה תפקודית תיקון מסוג זה אינו נדרש.

*גיל ההתבגרות-

"בעיה" המתחילה בגיל ההתבגרות, כתוצאה מהלשון הקשורה יש קושי ביכולת להתנשק (בעיקר בזמן "נשיקה צרפתית"). לרוב, המתבגרים לא פונים לרופא עקב בושה ואי נוחות, אך בעיה זו בהחלט מטרידה אותם.

באיזה מצבים מלבד אילו שצויינו יש צורך בפרנקטומי?

-פרנולום זה שם כללי לרקמה המחברת בין החניכיים לרקמה אחרת לדוגמא- לשון, שפה לחי וכד'. לפעמים כשמדובר בפרנולום המחבר בין השפה העליונה לחניכיים נוצר רווח בין השיניים הקדמיות – חותכות. במצב כזה ניתן לבצע פרנקטומי ולגרום לשיניים להתקרב, מה שיסגור את הרווח.

-כמו כן נבצע פרנקטוני שיש קושי להוציא את הלשון מעבר לקו השפתיים.

– כשיש צורך שיקומי- לפעמים נוכחות של פרנולום גורמת לחוסר יציבות של תותבת, ע"י הסרת רקמה זו התותבת תיצמד בעזרת וואקום טוב יותר לרקמת החניכיים, זמן ההחלמה קצר, ואיכות החיים משופרת בכל הנוגע ליציבות התותבת.

לסיכום-

לשון קשורה ובעיות עם הפרנולום , הם מצבים שכיחים ונפוצים שיכולים להביא לבעיות שונות אך לרוב לא גורמים למגבלות משמעותיות. לגבי הטיפול-כל מקרה לגופו- יש צורך לבדוק את הממצאים ולהחליט לפיהם. הפרוצדורה אורכת בין שניות לדקות בודדות, זמן ההחלמה קצר מאוד (במיוחד אצל התינוקות), והתוצאות משפרות את איכות החיים פלאים.