גז צחוק הופך טיפול שיניים לחוויה סבירה אם לא לאירועה כפית. ל גז צחוק שמות נרדפים רבים, יותר מכל שיטת הרגעה/טשטוש אחרת!  השימוש ב-N2O וב- O2 (חמצן) זכה לתיאור: "…בצורה יחסית, שיטה זו היא ה"אידיאלית" ביותר להשגת טשטוש בקליניקה רפואית". לא פלא שיש לשימוש ב גז צחוק תומכים כה רבים!

מה זה גז צחוק וכיצד זה עובד?

N2O הוא גז שכאשר אנו שואפים אותו הוא לא גורם נזק לגוף, הוא גז חסר צבע, בעל ריח מתקתק ואינו גורם לתחושת גירוי/עקצוץ. תרכובת גזית זו התגלתה בשנת 1772. המפרי דייוי  ,1778-1829, היה מחלוצי המדענים שערכו ניסויים ב-N2O, הוא תיאר את השפעותיו של N20 על עצמו כשהשתמש בו במקרה של כאב שיניים ודלקת חניכיים, וכך הוא כותב:

"… ביום בו, בעקבות הדלקת, הכאבים היו חזקים ומטרידים במיוחד, שאפתי מלוא הריאות 3 מינונים של N20. הכאב הופחת בצורה משמעותית אחרי ארבע, חמש השאיפות הראשונות, תחושת הריגוש וההקלה הגיעה כרגיל וכמצופה. הייתה תחושה קלה של חוסר נעימות בדקות הראשונות אך היא התחלפה במהרה בתחושה של עונג צרוף."

נשמע פשוט ונעים!! הציטוט שמובא למעלה מתאר בצורה די טובה את השפעת N2O – הוא מעלים כל תחושה של כאב ומשרה תחושה נעימה. אחרי כ-5 דקות של שאיפת הגז תרגישו תחושת אופוריה שמתפשטת בכל הגוף, הרגשה הדומה להרגשת ריחוף משתיית אלכוהול. יש אנשים שחווים חוויה ויזואלית או קולית כתוצאה משאיפת הגז, מרגישים סחרחורת קלה ופעמים רבות מתחילים לצחקק ומכאן השם "גז צחוק".

תיאור של טיפול שיניים בגז צחוק

"הרגשה של חמימות התפשטה בכל גופי, הרגשתי כי מוזיקת המעליות שנשמעה ברקע חוזרת על עצמה והייתי יכול להישבע כי הם משמיעים ב"לופ" את אותו השיר… אני זוכר כי בשלב מסוים נכנס רופא השיניים המטפל ואמר לי שזה יהיה כמו לשתות מרטיני ושאל אותי אם אני מעדיף פינקולדה או טעם תות. טעמה של הפינקולדה התפשט בפי ולשבריר שניה ראיתי בזווית העין את המחט של זריקת ההרדמה, אך הרופא כנראה החליט שלא להשתמש בה מכיוון שלא הרגשתי שום דקירה. כבר הייתי תחת השפעתו של ה-N2O והייתי רגוע לחלוטין, טעם הפינקולדה שבפי גרם לי להיזכר בחופשה נפלאה שבליתי בקריביים ואז נרדמתי.
כעבור בערך דקה (ככה זה היה נדמה לי…) התחלתי להתעורר ושמעתי את אותה מוזיקת מעליות שהייתה קודם, בדיוק את אותו השיר, ככה זה היה נשמע לי…הצוות אמר לי לשטוף את הפה עם מעט מים ולירוק אותם לכיור הקטן שלצד כיסא הטיפולים, הייתי קצת מטושטש ואני לא זוכר אם ירקתי בדיוק לתוך הכיור אך הצוות היה נחמד ואדיב ונראה שהייתי בסדר. נתנו לי לשאוף קצת חמצן וחושיי החלו להתחדד, דווקא אהבתי את תחושת הריחוף והצטערתי קצת שעלי לחזור למציאות…"

למה לצפות ב טיפול שיניים בגז צחוק?

בימנו אנו יודעים שהשימוש ב-N20 בטוח לשימוש רק לפרקי זמן קצרים (בגלל שנוצר מצב של חוסר בחמצן (O2) ב-N20 טהור, זה עלול לגרום למצב של חוסר הכרה ואף מוות), אך בשילוב עם חמצן (02) השימוש ב-N20 בטוח גם לפרקי זמן ארוכים יותר. לכן גז הצחוק בו אנו משתמשים היום הוא רווי בחמצן ונקרא N20-O2, הוא מכיל כ-30% של חמצן. בדר"כ התערובת מכילה 70% חמצן ו-30% של N20.

יש ארבעה רמות שונות של טשטוש והרגעה והרדמה ניתנות להשגה ע"י שימוש ב- N2O בשינוי הריכוזים בגז הצחוק:

1.  תחושה של עקצוץ, במיוחד ברגליים ובידיים, או הרגשה של רטט/רעידות קלות שמתחלפת במהרה בהרגשה של
2. חום המתפשט בכל הגוף
3. הרגשה של ריחוף וקלילות שנובעת משימוש של ריכוז יותר גבוה של N2O, אפשרות שחוש השמיעה יתקבע על צפצוף אלקטרוני מונוטוני
4.  שימוש בריכוז גבוה יותר יקשה על המטופל לדבר ולהשאיר את עיניו פקוחות והוא יכנס למצב של תרדמת. חלומות יכולים להופיע.

כיצד מתבצע התהליך?

הציוד בו משתמשים הוא פשוט ביותר, הוא מורכב ממיכל המכיל בתוכו את הגזים הדחוסים ומנגנון שמוביל את הגז למשתמש, ע"י שימוש במתגים יכול המפעיל לקבוע את ריכוז הגז N20-02 בו רוצים להשתמש. מד הלחץ והזרימה, שהינם חלק בלתי נפרד מהמערכת, מאפשרים למפעיל להשגיח ולשלוט על זרימת הגז וכמותו, ועל כל התהליך המתרחש בצורה מבוקרת מאוד. התערובת הרצויה של N2O-O2 עוברת בצינור שבסופו מותקנת מסיכה. המסיכה מכסה את אפו של המטופל ומה שנשאר למטופל לעשות זה פשוט לנשום דרך האף בצורה רגילה לחלוטין!

מהם היתרונות?

• השפעתו של גז צחוק מהירה מאוד, הוא משפיע על המוח תוך 20 שניות, והרגשת ההרגעות וחוסר הרגישות לכאב מתרחשת תוך 2-3 דק' מתחילת השימוש. עוצמת הטשטוש ניתנת לשליטה בכל דקה נתונה. אפשר להעמיק את הטשטוש עד למצב הרדמות או להציף את המטופל חזרה למצב של טשטוש דרך שליטה בריכוז הגז ששואף המטופל בכל דקה נתונה מזמן הטיפול. בשיטות הרדמה אחרות לא ניתן לעשות זאת. למשל בהרדמה שנעשית דרך הזרקה לווריד (IV) קל להעמיק את מצב התרדמת אך לא ניתן להשיג את המצב ההפוך, בעוד בשימוש בגז ניתן להשיג את השינויים הרצויים בכל דקה ודקה.

בשיטות הרגעה/טשטוש אחרות (כדורים והזרקה לווריד) זמן ההשפעה קבוע וידוע מראש ואינו ניתן לשינוי. בשימוש בגז זמן ההשפעה נקבע ע"י אורך הטיפול וניתן להאריך או לקצר לפי הצורך ובשליטה מלאה של הצוות המטפל.
אין אפקט של "האנגאובר" כתוצאה מהשימוש בגז (שלא כמו שימוש בשיטות אחרות). הגז מתנדף מהגוף בתוך 3-5 דק' מתום השימוש בו וניתן לנהוג ישר אח"כ ללא צורך במלווה. בשימוש בגז אפשר להגדיל את המינון עד שמגיעים לתוצאה הרצויה, כך שלמפעיל יש שליטה מלאה על המתרחש ונמנע מצב של לקיחת מנת יתר. בעוד הגדלת המינון אפשרית גם בשימוש בהזרקה תוך וורידית (IV) היא איננה אפשרית כלל במתן תרופות דרך הפה ולכן שיטה זו נמצאת בסיכוי הגבוה ביותר לטעיה במינון הניתן.

שלא כמו בשיטה של הזרקה תוך וורידית (IV) בהרדמה בגז לא משתמשים במחטים ובזריקות. עובדה זו היא חיונית במקרים בהם יש למטופל חרדה ממחטים. אפשר לטשטש את המטופל בשיטת שאיפת הגז, להביא אותו לטשטוש עמוק ואז להרדים אותו בהזרקה לווריד אם הדבר נדרש, או לבצע זריקה של הרדמה מקומית.
• שאיפת גז היא שיטה בטוחה ביותר ויש לה תופעות לוואי מינוריות מאוד. הגז לא פוגע בשום צורה בלב, בריאות, בכבד, בכליות או במוח. במהלך טיפולים מסוימים, כמו טיפולים הנעשים ברקמות רכות, השימוש בגז צחוק יכול להחליף את זריקת ההרדמה המקומית (מפני שהוא גורם להעלמות הכאב). צריך לקחת בחשבון שהגז משפיע קצת אחרת על אנשים שונים ואי אפשר לסמוך לחלוטין שהכאב אכן יעלם לחלוטין כתוצאה משימוש בגז ולכן אם את/ה רוצה לוותר על זריקת ההרדמה ולהשתמש בגז, צריך לבדוק עם הרופא המטפל לפני הטיפול מהי תגובתך המדויקת לגז הצחוק ולראות מה קורה… שימוש בטשטוש תוך שאיפת גז צחוק הוכח כמוריד את הסיכוי לחנק בעקבות ההרדמה.

מהם החסרונות של טיפול בגז צחוק?

• יש אנשים שחשים לא בנוח כשהם שואפים גז צחוק, מהפחד מפני איבוד שליטה או שהדבר גורם להם להרגשת בחילה (מאוד נדיר). אם, מהכירך את עצמך, ידוע לך שהנך רגיש/ה לבחילה, מומלץ לאכול ארוחה קלה כ-4 שעות לפני הטיפול. אם הדבר לא אפשרי (טיפול מוקדם בבוקר וכו') הקפידו לא לבוא על בטן ריקה, אכלו משהוא קטן לפני.
• לפעמים עקב מינון גבוה מידי של N2O (דבר הניתן לתקן בו במקום בהפחתה מיידית של המינון) אנשים מדווחים כי הם הזו ושמעו דברים ממשיים, סחרחורת, או ורטיגו, אנשים אלו תארו את החוויה: "שמעתי הכל, את הרופא והאחות מדברים, המוזיקה ברקע, אבל הצורה משונה, דמיינו לעצמכם כי משהוא אומר "רקפת" ואתם שומעים: ר-ר-ר-ק-ק-ק-פת-פת-פת, זו לא תחושה לא נעימה, פשוט מאוד מוזרה. כשהגז מתחיל להשפיע מרגישים ישנוניים וקשה להשאיר את העניים פתוחות". אל תבלבלו תחושת סחרחרות עם תחושת הריחוף שמזוהה עם שאיפת גז הצחוק. תחושת הריחוף עוברת ככל שמעלים את מינון ה-N2O.
• חלק מהאנשים לא מסוגלים לשאוף אוויר דרת האף, או נכנסים ללחץ גדול אם מניחים להם משהוא (כמו מסיכה) על האף. במקרים כאלה לא ניתן להשתמש בטכניקת שאיפת גז.

רוב החסרונות שתוארו לא נוגעים לחולה/לקוח אלא לצוות המטפל – הם צריכים לעבור הכשרה מיוחדת, הציוד מסורבל ותופס הרבה מקום, עלות הציוד והגזים גבוהה ולכן עלות הטיפול גבוהה, אם כי נמוכה אך במעט מהרדמה תוך וורידית (IV) והרבה פחות מהרדמה כללית. הנחייות משרד הבריאות.

מתי לא כדאי להשתמש בטכניקה זו?

אין הרבה מקרים בהם השימוש בטכניקה לא מומלץ. חוץ ממקרים של מחלת נפחת (emphysema) או בעיות בחזה. השימוש בגז עדיין לא הוכח כבטוח לשימוש בשליש הראשון של הריון ולכן עדיף להימנע במצב זה משמוש בגז צחוק. בגלל שצריך לשאוף את הגז דרך האף, אי אפשר לעשות זאת במקרים של צינון ואף סתום. אין מצב של אלרגיה ל-N2O. הוא בטוח לשימוש גם לחולי אפילפסיה (מחלת הנפילה), חולי כבד, חולי לב, חולי סכרת וחולים במחלות כלי דם. השימוש בגז לחוק יעשה בהצלחה גם בחולים עם בעיות נשימה אך זה תלוי בחומרת וסוג המחלה. התייעץ עם רופא השיניים שלך!