סרטן הוא שם כללי למחלות שונות, שבהן מס' התאים בגוף מתחלקים בצורה לא מבוקרת. הצטברות של תאים כאלה יוצרת גידול ממאיר (ניאופלזיה), ובמקרים מסוימים חלק מתאים אלה נודד למקומות אחרים בגוף ויוצר גרורות. סרטן הפה והלסת הוא רק סוג אחד.
מקור המונח הוא בבעל החיים סרטן, רופא יווני בשם גלן שחי בתקופת יוון העתיקה הבחין בדמיון בין צורת גידולים מסוימים לצורה של סרטן, כאשר כלי הדם המקיפים את הגידול מזכירים את רגלי הסרטן.
המצב תקין, כל יום מתים תאים וותיקים ותאים חדשים נוצרים באמצעות מנגנון של התחלקות. בתהליך תקין ונורמאלי התאים מתחלקים רק כאשר יש חסר בתאים, ואז הן תופסים את מקומם של התאים הישנים. יכול להיות מצב, שבו תאים ממשיכים להתחלק גם כאשר אין צורך בהם ואז הם יוצרים גידול. ישנם שני סוגי גידול "גידול שפיר"- שאיננו הורס את הרקמה ממנה הוא נוצר ואינו מתפשט לרקמות מרוחקות, לעומתו "גידול ממאיר" הוא גידול סרטני, מדובר בתאים שמתחלקים ללא כל סדר ופיקוח, משתלטים על איברים הסמוכים ומפריעים לתפקודם.
ברוב המקרים לא ניתן לדעת מהו האירוע הראשוני, שגרם לתא להפוך לסרטני. אולם בביולוגיה המולקולארית ניתן לצפות את התנהגות התא. בתא בריא יש גן ,מעכב סרטן, שניקרא p53 או בשמו השני "שומר הגנום". תפקידו של הגנום להמית את התא במידה והתגלתה בו מוטציה, וכך למנוע התפשטות של התא הבעייתי. אי תפקודו של גן זה מאפשר לתאים אלו להמשיך לחיות, להתחלק וכך ליצור עוד תאים שלא מתים.
טיפול כירורגי-זהו הטיפול הראשוני היעיל ביותר ברוב מקרי הגידולים הממאירים. הטיפול הכירורגי הרדיקלי מוגבל לגידולים ממוקמים, שטרם פרצו את גבולות האיבר שבו הם צמחו. אך גידולים שגודלם עולה על גודל מסוים נחשבים לבלתי-ניתנים להסרה כירורגית. הטיפול הכירורגי יעיל היותר לריפוי סרטן הממוקם באיברים כגון שדיים,המעי הגס והרחם.
טיפול בקרינה או רדיותרפיה- זהו הטיפול השני בחשיבותו לאחר הטיפול הכירורגי, ויש גידולים ממאירים רבים, שהטיפול בהן בקרינה שקול בערכו לכריתה בניתוח או אף יעיל יותר. הטיפול בקרינה עשוי לפטור את החולה מניתוח פולשני, מכריתת איברים או רקמות ומנכות כרונית.
מטרת הקרינה היא לגרום לנזק גנטי מכוון ומשמעותי לרקמה שמכילה תאים סרטניים בסרטן הפה והלסת. לפעמים הגן שאמור להרוס תאים חולים לא מתפקד, ומכאן היעילות החלקית של הקרנה בטיפול.
טיפול כימותרפי- זהו טיפול תרופתי הפועל כטיפול עזר לטיפול בהקרנות. באמצעות תכשירים ציטו-טוקסיים(רעילים לתאים) ניתן לערער את המבנה גדילי הDNA וה RNA של התאים הממאירים ובכך לעשותם פגיעים יותר לקרינה.
שמירה על היגיינת הפה, טיפול בעששת ובעיות דנטאליות אחרות חשובה על מנת לשמור על משנן בריא לאורך החיים. במהלך ואחרי טיפול בסרטן טיפול בפה חשוב במיוחד. טיפול בסרטן גורם למס' סיבוכים בחלל הפה לטווח הקצר ולטווח הארוך.
טיפול דנטאלי מכין לפני טיפול בסרטן הפה והלסת הוא חשוב מאוד, מטופלים שאובחנו עם גידולים סולידים כמו סרטן השד,פרוסטאטה או המעי הגס, לא תמיד חייבים טיפול מונע. לעומתם מטופלים שעוברים:
*כימותרפיה ולאחריה השתלת עצם, נמצאים בסיכון גבוה לזיהומים ומכוון שחלל הפה הוא מקור לזיהומים יש לסלק כל מקור לזיהום דנטאלי.
*הקרנות ראש צוואר. הקרנות באזור זה יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים לבלוטות הרוק רקמת החיבור וכלי הדם באזור, מצב זה יכול לפגוע בתהליך הריפוי של העצם בלסתות במיוחד בלסת התחתונה. (לא ניתן יהיה לבצע עקירה -לדוגמא- כי הפצע לא יתאחה והמטופל ידמם).
המטרה של הטיפול דנטאלי לפני תחילת טיפול בסרטן הפה והלסת היא לסלק או לייצב כל מחלה בחלל הפה, על מנת למזער את הסיכון של זיהום מקומי וסיסטמי במהלך ואחרי הטיפול.
השפעת הטיפול לטווח הקצר-
*במהלך ולאחר הטיפול(כימותרפיה או הקרנות) סרטן הפה והלסתיש לעיתים קרובות ירידה בתנגודת החיסונית של המטופל מצב שמעלה את פגיעות שלו לזיהומים במיוחד ממקור חיידקי. רוב זיהומי הפה הם ממקור חיידקי, לכן חשוב מאוד לייצב את המצב הדנטאלי לפני תחילת הטיפול.
*פגיעה/דלקת ברירית הפה, היא תופעת לוואי שכחיה של טיפול בסרטן. סילוק קצוות חדים של השיניים או שחזורים יכול לצמצם פגיעה ברירית ולהפחית את חומרת הדלקת, אי הנוחות והכאב. כמו כן כיבים ברירית הפה יכולים לגרום לכניסת חיידקים מחלל הפה.
השפעות לטווח הארוך- של סרטן הפה והלסת
הקרנות, והמיוחד הקרנות ראש צוואר עלולות לגרום לאורך זמן
*לעליה במוקדי עששת.
*ירידה באיכות ובכמות הרוק,מה שיגרום ליובש פה חריף.
*ירידה ביכולת הריפוי במיוחד בעצם.
כדי למנוע את רוב תופעות הלוואי לאחר ההקרנות מאוד מומלץ להשתמש בכפות פלואור.
כשמטופל יודע שעליו לעבור טיפולים בסרטן עליו להגיע למרפאת שיניים, הרופא ייקח מטבעים של שיני המטופל, ייצור עבורו סדים אינדיווידואליים המתאים בצורה מושלמת לפיו של המטופל.
הרופא ידריך את המטופל איך להניח בתוך הסדים את הפלואוריד, כי למנוע יובש פה, עששת ועוד תופעות שמופיעות במהלך ולאחר טיפול..
קצת על הפלואור-
פלואוריד הינו מינרל, מלח הפלואור,התגלה בתחילת המאה העשרים. נימצא שכאשר ריכוזו של הפלואור במי השתייה קרוב לחלק אחד למיליון, יורדת תחלואת מחלת העששת בשיעור ניכר של עד 60% בקרב אוכלוסיית צרכני המים.
בדקו ומצאו שחדירת הפלואור לגביש האפטיט, המהווה מרכיב עיקרי של האמייל (זגוגית השן), הופכת את הגביש לעמיד יותר בפני תקיפה של חומצה(=עששת).
כמו כן הגיעו למסקנה כי שימוש בפלואור מרוכז מונע בעיות רבות בפה, לכן רופאי השיניים ממליצים מאוד שימוש בכפות/סדי פלואוריד כשיש בעיית עששת בפה ובמהלך טיפולים בסרטן הפה והלסת.